על קרבן פסח נאמר: "מַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (שמות יב, ח) מצּוֹת ומרורים הם מסמלים את הקושי, את השעבוד, את הצרה (המצה זה לחם של עבדים, לחם עוני, ראה פסחים קטו עמוד ב), אכילת קרבן הפסח לעומת זאת, מסמלת את החירות, את יציאת מצרים.
אפילו ביום שיצאנו לשחרור ולחירות, אנחנו זוכרים את הימים הקשים של המצות והמרורים. כי רק עם שיודע לזכור את עברו, את הקושי, אז הוא מבין וחי את הגאולה. (בלשונו של יגאל אלון בספרו מסך של חול: "עם שלא יודע את עברו, הווה שלו דל, ועתידו לוטה בערפל").
הלילה הזה שיצאנו ממצרים נקרא "ליל שימורים" (שמות יב, מב) כך נקרא גם ליל הסדר, "ליל שימורים". מי שומר? אנחנו שומרים בזיכרון. אבל גם הקדוש ברוך הוא שומר אותנו וישמור אותנו, ויגאלנו גאולה שלמה, "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) בדורנו, אמן.
