מהירות החסד

אברהם מחפש כלה לבנו יצחק, שולח את אליעזר שיחפש, אליעזר פוגש את רבקה בבאר אבל התחושה שהתורה נותנת לנו היא המהירות שהיא פועלת. הכל נעשה מהר: "וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת… "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ" (בראשית כד פסוק טו ופסוק יז) הוא רץ. ואז ממשיך הפסוק ואומר שאומר אליעזר לרבקה: "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ", "וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ "וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב… וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו" (שם פסוקים יח-כ) באיזה מהירות! ריצה! הוא רץ, היא רצה להשקות את כל הגמלים במהירות. חסד עושים במהירות (ככה ניתן לפרש את הפסוק במשלי כא, כא: "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד", שיש לרדוף ולהזדרז ולמהר בעשיית חסד) וכששאלו חכמים מדוע הג' פונה כלפי הד'? ולג' יש רגל כאילו היא רצה אחרי ה-ד' שמפנה את עורפה לאות ג'?

אומרת הגמרא (שבת דף קד עמוד א): דרכו של גומל חסדים לרדוף אחר דלים. ג' – גמילות חסדים. ד' – דלים. המהירות הזאת בעשיית החסד. חסד זו מצווה יקרה. זה עלול לברוח. לכן: וַתְּמַהֵר, וַתָּרָץ. המהירות בעשיית החסד. לא לפספס את הרגע הגדול הזה שניתנה הזדמנות לעזור, לסייע לפני שהדל יבקש (ראה רמב"ם על שמונת מדרגות הצדקה, הלכות מתנות עניים פרק י הלכות ז-יד) לפני שהעני ירדוף אחריך, אתה צריך להקדים אותו ולתת, למנוע ממנו את הבושה. זהו! "אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי" (בראשית כד, יד) מהירות החסד זו ההוכחה שרבקה ראויה להיכנס לביתו של אברהם.