"ועתה אם שמוע תשמעו בקולי… והייתם לי סגולה… ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט פסוקים ה-ו).
שואלים הפרשנים למה הכפילות ב"שמוע תשמעו"? אנחנו יודעים שבני ישראל אמרו "כל אשר דיבר ה' נעשה" (שם פסוק ח) ?כמה פירושים ניתנו לכפילות.
רש"י: אם שמוע – בהווה, אז תשמעו – בעתיד.
לאור החיים הקדוש יש פירוש מעניין נוסף: אם שמוע – זה עכשיו, תשמעו – בעתיד. הווי אומר: עכשיו אתם מקבלים תורה שבכתב, בעתיד תקבלו תורה שבעל פה שהיא מפי חכמים ובה יש תקנות, גזירות, וכל מה שהחכמים הוסיפו, וקיבלו לזה תוקף מן התורה מ:"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז, יא, וראה רמב"ן שם, ועיין עוד דרשות הר"ן בדרוש השנים עשר, ובספר החינוך מצוה תצו) ולזה אמר כנגד מה שמשמיע מהמצוות אז אמר – אם שמוע, וכנגד התורות העתידים מבית חכמי ישראל אמר – תשמעו, לעתיד.
זה לא פשוט, זה לא קל לקבל ולשמוע תורה מחכמים. מי אמר שזה הפירוש? מי אמר שכך הקב"ה ציווה?, מי אמר שזאת התורה? מדוע יש מחלוקות? התורה הזאת נקבעת על פי רוב, מה עמדת המיעוט? למה גם בעניני השקפות ודעות אני צריך לקבל ללא סייג את סמכותם של חז"ל? (ראה אגרות ראי"ה חלק א עמוד קכד).
ולכן התורה אומרת "אם שמוע תשמעו". אתם מקבלים את שתי התורות, תורה שבכתב יחד עם תורה שבע"פ.
תורה שבכתב עם ישראל קיבל ברצון במעמד הר סיני, אבל תורה שבע"פ לעתיד, לא כל כך היה הסכמה ורצון לקבל אותה כבר במעמד הר סיני. לכן הוצרך הקב"ה לכפות עליהם את התורה שבע"פ, ולומר להם אתם מקבלים את שתי התורות יחד, הן כרוכות זו בזו. (שבת דף פח עמוד א).
כי בכל דור ודור יחדשו דינים וגדרים וסייגים ותקנות. ומי יוכל להכיל תורה ענקית אינסופית כזו שהיא מתחדשת, שהיא הולכת, שהיא נקראת 'הלכה', שהיא מתקדמת בכל דור ודור לפי אנשי הדור.
עד התיקון הגדול שנעשה בימי מרדכי ואסתר, שבני ישראל קיבלו את דברי מרדכי, שהיה משיירי כנסת הגדולה, ברצון. "הדור קיבלוה בימי אחשוורוש" – וזה התורה שבע"פ.
ודע ש: "אין גמישות כגמישותה של ההלכה, שכן יכול מורה הוראה בישראל לפסוק באותה שאלה עצמה ובאותה שעה עצמה, לשני שואלים, להטריף לאחד ולהכשיר לאחר, כידוע למורי הוראה באיסור והיתר…" (שו"ת עשה לך רב של הרב חיים דוד הלוי חלק ז סימן נד, וראה עוד על התחדשות בתורה ועבודת ה' ברשב"ם בראשית לז, ב, בשפת אמת פרשת בא שנת תרנ"ט).
עוד פירוש: שמוע בעבר – אם שמעתם קצת על התורה, אני מבטיחכם שתשמעו מעצמכם, תטעמו. אדם שלומד קצת תורה, בטוח שימשיך וילמד הרבה תורה, כי דברי תורה מתוקים מדבש, וכמו שאומר רבנו חיים בן עטר זכותו תגן עלינו (בפירושו לדברים כו, יא ): "אם היו מרגישים בני אדם במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם".
