"צו את אהרון ואת בניו לאמור זאת תורת העולה…".
אומר רש"י: מה פירוש המילה צו? אין צו אלא לשון זריזות. זירוז מיד ולדורות. אמר רבי שמעון בר יוחאי: ביותר צריך הכתוב לזרז (להמריץ) במקום שיש חסרון כיס.
המילה 'צו' היא מילה מיוחדת. היא לא כמו שכתוב בכל התורה: ויאמר ה' אל משה או וידבר ה'.
כשאדם צריך להוציא מכיסו כסף, אז הוא באופן תת מודע משהה את העניין, באה התורה ומזרזת אותו תעשה חסד, תתן צדקה, עזור לחברות החלשות, היה זריז באורחותיך ובעבודתך את הבורא, ואם קשה לך תתגבר (ראה טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן א הלכה א).
זה מביא אותנו להבדל בין חמץ ומצה. קמח ומים שלשים אותם כל השנה הם חמץ. קמח ומים שלשים אותם לפני פסח הם מצה כשרה לפסח. מה ההבדל? ההבדל הוא הזריזות, צריך להיות זריז להכניס את המצה לתנור עד 18 דקות מרגע נגיעת המים והקמח.
הזריזות באפיית המצות היא חלק מאפיית המצות. במצרים הקב"ה פסח, דילג, הזדרז לגאול אותנו. הגאולה היתה בזריזות כי לפעמים אדם מתעכב על שטויות ומפסיד את הרכבת. מחמיץ את החיים. מתעכב סתם על כל מיני דברים לא משמעותיים. מאבד אנרגיות על דברים לא משמעותיים ומחמיץ את כל החיים, את כל ההנאה, את המיצוי של החיים.
ולכן המילה חמץ היא 'החמצה', והמילה מצה פירושה 'מיצוי'. מיצוי החיים בשלמות. מיצוי התמצית של הדבר. והתמצית היא הזריזות. כי לכל דבר בעולם הוקצב זמן. גם לחיי האדם, וגם ללחם, לקמח והמים, הוקצב זמן. מעבר לזמן הזה זה להחמיץ, זה לא לנצל את המשאב הזה שקוראים לו 'זמן'.
אין אבידה כאבידת הזמן (מדרש שמואל פרק ה, משנה כג, וכעין זה תוס' בבא בתרא דף כא עמוד ב ד"ה ומקרי דרדקי) וזמן שעובר לא חוזר.
לכן התורה אומרת "צו את אהרון ואת בניו". עבודת המקדש צריכה להיעשות, כמו כל עבודת ה', כמו כל העבודה של האדם בעולם, בזריזות. בלי נגיעות של כסף, של אינטרסים. כי כשיש מעכבים כאלה אז הדברים לא נעשים בזריזות, כי אז החומר מתגבר באדם, ומעכבו.
"צו את אהרון ואת בניו לאמור" זה צו את עצמנו להזדרז בדברים הרוחניים. בדברים שלא קשורים וכבולים לחבלי הזמן והאינטרסים שמעכבים. אלא זריזות בעבודת ה', זריזות במצוות, זריזות בחיים, זריזות היא בעצם לפסוח על המכשולים. כי אדם שנתקע במכשול שעומד לפניו, אם הוא לא מזדרז לעבור אותו – אז הוא לא עובר אותו. אבל כשהוא מזדרז הוא לא שם לב למכשול, כי המכשול הוא בעצם לא מכשול אמיתי, הוא מכשול זמני. הוא מכשול של הזמן (ועיין גם בשיחות הר"ן אות כז).
