האור כי טוב
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א פסוקים ג-ד)
הבריאה הראשונה שברא הקב"ה בעולם היא האור[1], ובטעם הדבר כתב החזקוני: משום שהאור הוא חביב וטוב לכל המעשים.
איזה אור נברא ביום הראשון? הרי המאורות נבראו רק ביום הרביעי! אז איזה אור היה ביום הראשון?
ואיך היה ערב ובוקר אם לא היתה שמש? אז בהכרח האור הזה הוא משהו אחר, הוא משהו רוחני. זה לא אור זה טוב[2].
מי עשה את הטוב הזה? "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו"[3] (תהילים קמה, ט[4]) מקור הטוב בעולם הוא הקב"ה.
דוד המלך אומר: "אך טוב וחסד ירדפוני…" (תהילים כג, ו) כל מה שעושה הקב"ה בעולם הוא טוב.
הוא מטיב, הוא מעניק, הוא נותן לאדם חיים ובריאות, בעצם הוא נותן לנו הכל, בגשמיות וברוחניות, כי הטוב הוא מטיב לאחרים.
הקדוש ברוך הוא מרחם עלינו, הוא לא הולך איתנו במידת הדין כי הוא טוב. הקב"ה בורא בריאה ראשונה את האור. בדבר זה הוא נותן לנו הדרכה ומסר – תראו את הטוב בכל דבר, תהיו טובים, תהיו נותנים, תלכו בדרכיו של הקב"ה.
בברכת הגומל מברך האדם: "הגומל לחייבים טובות"[5], הקדוש ברוך הוא לא מסתכל על כך שאנחנו חייבים, אלא גומל לנו חסדים טובים, ואנחנו צריכים ללכת בדרכיו, ובעצם להיות יותר טובים, ולראות בזולת רק את הטוב,כמו שראה הקב"ה: "וירא אלוקים את האור כי טוב" (בראשית א, ד).
רבנו יעקב אבוחצירא ע"ה אומר (בספרו שערי ארוכה מאמר כה) שמידת הענוה היא שורש ויסוד המידות, ולכן אם אדם רוצה להיות טוב יותר – שיעבוד על מידת הענוה שלו, ורמז לדבר: "האור כי טוב" עולה בגימטריה מאתיים חמישים ותשע, בדיוק כמו המילוי של המילה ענוה (עין, נון, וו, הה) עם הכולל.
יעזרנו ה' ונזכה שיקויימו דבריו של אור החיים הקדוש (בביאורו כאן) שאור זה המוזכר כאן הוא אור הגאולה העתידה, וגזר ה' שאור זה של משיח יהיה טמון ומכוסה, ונתפלל בכל לב שבזכות מעשינו הטובים וראיית הטוב בזולת, בוא תבוא הגאולה, אמן.
8
משימה שבועית
נצל את השבוע הקרוב לעבוד על ראיית הטוב בזולת, וכן על ראיית הטוב בעצמך, והתפלל לה' שיעזור לך לא להסתכל על חסרונות האחר, ולא על חסרונותיך. בהצלחה
[1] כדעת רבי יהודה במדרש רבה ג, א, וראה זוהר חדש דף יג עמודה ב.
[2] כדעת רבי יעקב ורבי אלעזר בגמרא חגיגה דף יב עמוד א שגנז ה' את אור זה, וראה בלשם שבו ואחלמה בדרושי עולם התוהו חלק ב דרוש ד ענף כה סימן ד.
[3] בפירוש לספר תהילים על פסוק זה כתב הרב משה דוד וואלי ע"ה שיש כאן מעבר של הטוב והשפע האלוקי מספירת התפארת (הנרמזת במילה "טוב") לספירת היסוד (הנרמזת במילה "כל") , ומשם לספירת המלכות (הנרמזת במילה "מעשיו").
[4] וראה בפירוש השפת אמת לאדמו"ר מגור על פסוק זה שביאר שבשעת מתן תורה נתגלה האור הטוב שנגנז בבריאת העולם, וכיון שנגלה אור זה, הביא בכנפיו רחמים על כל העולם.
[5] שולחן ערוך או"ח סימן ריט סעיף ב, וראה עולת ראיה א עמודים שט-שיד, במהדורת תשכ"ג.