בסוף הפרשה נאמר: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עימך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך אל תיקח מאיתו נשך ותרבית ויראת מאלוקיך וחי אחיך עימך" (ויקרא כה, לה-לו).
כשתראה את אחיך, חברך, גר צדק או גר תושב שהוא מתמוטט (ימוך) לפני שהוא נופל, תחזיק בו, תעזור לו, תתמוך בו, כי אם הוא כבר יפול קשה מאוד להרים אותו. כמו שמביא רש"י במקום – אל תתן לו שיפול שלא יהיה קשה להרימו אלא חזקהו בשעה שמוטה היד.
אם אדם כבר נפל – קשה מאוד יהיה להקים אותו ולעזור לו. בתחילת הנפילה אפשר עוד לעזור כי ימוך אחיך – תעזור לו כספית, מנטלית, חברתית, עידוד תמיכה.
לא משנה אם הוא יהודי או שאינו יהודי שגר עמך. הוא כמו אחיך. "החזקת בו – אל תיקח מאיתו נשך ותרבית ויראת מא-לקיך" – קל מאד להרוויח ממפולת של אחרים, קל מאוד להלוות ולהרוויח כסף קל בריבית.
לכן התורה אומרת תיזהר לא לקחת ריבית בשום פנים ואופן לא לנצל את המצוקה. שאדם מבקש הלוואה בריבית. זה איסור חמור מאוד. שש פעמים נזכר בתורה איסור ריבית. כל מי שלוקח ריבית עובר שישה לאווים.
הוצאתי אתכם מארץ מצרים כדי להביא אתכם אל ארץ ישראל, אז אני לא אדאג לפרנסה שלכם? מה אתה לוקח ריבית? אתה חושב שמזה תוכל להתעשר במקום לעבוד? כסף קל? בשום פנים ואופן אתה פוגע אפילו באמונה הבסיסית בקב"ה, באמונה הבסיסית ביציאת מצריים.
וזה אם אתה רוצה שאחיך יחיה עמך, "וחי אחיך עמך" – יחד איתך חברה טובה בריאה, חזקה. אז בשום פנים ואופן אל תיקח ריבית.
ומסיימת הפרשה: "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם" (פרק כו פסוק נה) ומספרת הגמרא (בבא בתרא דף י עמוד א) שאלה זו שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא. אם אלוקיכם אוהב עניים, מפני מה אינו מפרנסם?
אמר לו רבי עקיבא: כדי שניצול אנחנו מדינה של גיהנום. רצה ה' לזכותינו במצוה. אמר לו טורנוסרופוס: להיפך, אתה רוצה להפר את מעשיו של הקב"ה? הרי הקב"ה עשה אותו עני, מה אתה נותן לו כסף? מה אתה יוצא נגד? ע"י המעשה הזה שלך שאתה עוזר לו אתה מתחייב גיהנום.
אמשול לך משל אומר טורנוסרופוס לרבי עקיבא למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס עליו דב וחבשו בבית האסורים וציווה עליו שלא להאכילו ולא להשקתו. הלך אדם אחד, האכילו והשקהו. כששמע המלך, לא יכעס עליו? המלך קבע לו עונש שהוא לא יאכל ולא ישתה, מה אתה נותן לו אוכל?
אמר לו רבי עקיבא אמשול לך משל אחר: משל דומה – למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורים וציווה עליו שלא להאכילו ולא להשקותו. הלך אדם אחד האכילו והשקהו. כששמע המלך, לא דורון הוא משדר לו? הרי הוא עשה דבר טוב, הוא האכיל את בן המלך, ואנחנו קרויים בנים של הקב"ה (ועיין עוד בדברי מרדכי ויקרא עמוד קצד).
יזכה אותנו ה' לגאולה שלימה בקרוב ממש, אמן.
