פרשת בחוקותי מדברת על השכר והעונש. "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם…", נו מה יהיה השכר? "ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו, והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע, ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום לארץ ושכבתם ואין מחריד".
"והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם, ורדפתם את אויבכם ונפלו לפניכם לחרב ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו, ונפלו אויבכם לפניכם לחרב ופניתי אליכם והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם".
"ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו, ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם, והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים ואשבר מוטת עולכם ואולך אתכם קוממיות" (ויקרא פרק כו פסוקים ג-יג).
זה השכר על שמירת המצוות. זה השכר על הליכה בדרכי ה'.
ונשאלת השאלה, השכר שמובטח הוא בעצם שכר גשמי, גשם, תבואה, פריון ובטחון. וזה פלא. איך יכול להיות שהשכר שמבטיחה התורה על שמירת המצוות הרוחניות, על האמונה וההליכה בדרכי ה' הוא שכר גשמי לכאורה?
ועל כך עונה הרמב"ן "ונתתי גשמכם בעיתם" זו השגחת הקב"ה על הטבע. הבריאות למשל היא הגדולה שבברכות. השגחת הקב"ה על הבריאות, השגחת הקב"ה על המצב הביטחוני והכלכלי היא בעצם נס. זה לא מובן מאליו שאדם יהיה בריא. זה לא מובן מאליו שהגשם ירד בזמנו, זה לא מובן מאליו שתהיה ברכה בחקלאות. ולכן אומר הרמב"ן (בפירושו שם לפסוק יא): "זה מן סודות התורה". הטבע הוא הנס הנסתר והגלוי. הקב"ה אומר 'ושכנתי בתוככם, 'והתהלכתי בתוככם' זו היא שכינה. 'ונתתי משכני בתוככם' שכינה שורה בישראל. הקב"ה נמצא איתנו, הרוחניות נמצאת בקרבנו, הקב"ה שהוא שיא הרוחניות הוא בעצם יורד לתוכנו. וזה מביא את הברכה בתבואה.
"ואולך אתכם קוממיות" – קומה על גבי קומה. מהי הקומה השניה? הקומה הראשונה הגשמיות. הבריאות, הפרנסה, השפע, הברכה. הקומה השניה היא הרוחניות. הנשמה, השכל, ההשגחה, האמונה. הדברים שבאים על גבי החומר. וזה 'קוממיות'.
אנחנו נמצאים בימים של "ואולך אתכם קוממיות", בין הקומה הראשונה שהיא החרות הפיסית, יציאת מצריים ויום העצמאות, לבין מתן תורה חג השבועות. מן הקומה הראשונה של עצמאות ישראל של עצמה צבאית וכלכלית, עצמאות מדינית, אל הקומה השניה של בניין החוזק הרוחני האמוני התרבותי של מדינת ישראל. ימים אלה ימי ספירת העומר ימים גדולים הם, הם שורש לכל השנה כולה, ואיך שאדם ילך בימים אלו – כך על פי זה יוליכו אותו כל השנה (שפת אמת פרשת אמור שנת תרמ"ד, נהר שלום של הרב שלום שרעבי, הידוע בכינויו הרש"ש דף לב עמוד ג) אז נאחל לעצמנו בהצלחה במסע בימים אלו, ימים שאנו מתכוננים לקבלת התורה בחג השבועות.
