"שני גויים בבטנך, ושני לאומים ממעיך יפרדו" (בראשית כה, כג) – שני אנשים שונים בתכלית יש לרבקה אימנו בביטנה.
כה שונים הם עד כדי כך שעשיו שהינו הבכור, מכר את הבכורה לאחיו הצעיר יעקב תמורת נזיד עדשים…
מה קנה יעקב ומה נתן לו עשיו? הבכורה' זה אותם אותיות של 'ברכה', האות ב והאות ר והאות כ מסמלות כפל, מסמלות הם שפע וברכה כפולה.
יעקב קיבל את הרוח ועשיו קיבל נזיד עדשים, דהיינו את החומר. עשיו לא רצה את הבכורה, "הנה אנוכי הולך למות, ולמה זה לי בכורה"? חשוב לי אומר עשיו קצת חומר יותר מאשר הרבה רוח, חשוב לי העולם הזה יותר מהעולם הבא, חשוב לי דברים של יום יום, פשוטים, נזיד עדשים, מהבכורה, מההבטחה העתידית, מהתורה.
עשיו מוכן למכור לאום, למכור עם, שהגן הרוחני הממשיך של יצחק יזרום בעורקי יעקב ולא בעורקיו שלו… שהרי אם לא היה מוכר את הבכורה היו יוצאים ממנו מלכים ומיעקב כהנים, וכיון שמכר את הבכורה איבד הכל (מדרש זוטא שיר השירים פרשה א טו, מהדורת בובר עמוד 18, להרחבה ראה בכוזרי לרבי יהודה הלוי מאמר ראשון אות צה, ומנגד במאמרו של הרב חיים נבון כאן
>ENG<http://www. daat. ac. il/daat/tanach/tora/bhirat-2. htm(
<HEB>בסופו של דבר מתברר באמת ש: "הקול – קול יעקב, והידיים – ידי עשיו".
יעקב מתבלט בקול שלו, בדיבור, בתורה, בתפילה, בספרות, בכתב, בהבעה, ברוחניות.
לעומתו, עשיו מתבלט בידיים, הידיים הללו הם הידיים שצדות, הידיים שעושות פעולות אסורות, הידיים שמשמשות במקום לבניין ויצירה – משמשות הם לדברים שליליים.
אנו כצאצאי יעקב, נבטיח לעצמנו ש: לא נמכור את הדבר היקר מכל. לא נמכור את הרוחניות את ואת הנשמה, לטובת נזיד עדשים – של הגוף.
