רוב וקרוב
"כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם", "לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא" (דברים פרק ז פסוק יז ופסוק כא)
בספר ברכת הרי"ח בפרשתנו (עמוד קטז) כתב מרן רבנו יוסף חיים ע"ה שהתורה בכוונה השתמשה במילה "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ", ללמדנו שברית כרותה לשפתיים[1], וצריך האדם להיזהר בדיבורו, שלא יוציא מפיו דברים המדברים בגדולת האוייב והסטרא אחרא, כי אם יעשה כן יהיה להם תגבורת יותר[2], "וזה כלל גדול בכל עניני סיפורי בני אדם".
בספרו בן איש חי דרשות[3] בפרשתנו כתב הרב: שהגויים טוענים[4] שהיהודים צריכים להיות כמותם, כי הגויים הם הרוב בעולם, וכתוב בתורה: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כג, ב).
והתשובה לזה אומר הרב: מכיון שהקדוש ברוך הוא השרה את שכינתו בקרבנו, כמו שכתוב: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד, ז), לכן אנו עם ישראל לא צריכים לפחד מטענת הגויים: "רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה" – שהם הרוב, "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ", ויש כלל בהלכה האומר: רוב וקרוב, הולכים אחר הקרוב, אם הקירבה מוכחת[5].
ונסביר את הדברים בקצרה: לדעת ר' זירא בגמרא, נאמר בפרשת עגלה ערופה: "וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר…" (דברים כא, ג) אם נמצא חלל, ואין ידוע מי הרג אותו, זקני העיר הקרובה ביותר מביאים עגלה ערופה, משום שמן הסתם הרוצח הגיע משם, למרות שיש בסביבת החלל עיר אחרת רחוקה יותר הגדולה במספר אנשים מהעיר שליד החלל, הולכים לפי הקרוב יותר ולא לפי העיר הרחוקה הגדולה יותר שהיא רוב האנשים.
בתורת החסידות[6]הסבירו את פסוקים אלו על מאבק האדם להתקדם בעבודת ה' ולנצח את יצר הרע שבקרבו: "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ" – בעת שתרצה לעבוד את ה' ולהתקדם ברוחניות "רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם" – רבים העוונות שעשיתי בחיי, ואיך אוכל לגרש אותם ולמחוק אותם, כי הם מונעים ממני מלהתקדם בעבודת ה'.
התשובה היא: "לא תירא מהם", תזכור שהקדוש ברוך הוא הולך איתך יד ביד, וחפץ שתעלה ותתקדם ברוחניות ואל תתקע בעבר.
[1] מועד קטן דף יח עמוד א, סנהדרין דף קב עמוד א.
[2] ראה פירוש הרקאנטי לבראשית ד, א (דף נא עמוד א ד"ה והאדם, במהדורה הישנה).
[3] מצאתי בס"ד את חידוש נפלא זה בספר שם עולם של הרב דניאל טירני ע"ה בפרשת שלח לך (הרב הוא מחבר הספר עיקרי הד"ט, היה מגדולי חכמי איטליה לפני למעלה מ-200 שנה, עיין גם בישורון כרך לב שנת תשע"ה עמודים תשעו – תשעח במאמרו של הגאון הגדול הרב יעקב חיים סופר הי"ו אודות ספר עיקרי הד"ט בהלכה).
עיין גם בספר דבש לפי מערכת ר אות כא ערך רוב שהביא החיד"א 10 תירוצים לקושיית אומות העולם, אחד התירוצים הוא שיש לנו חזקה מכח אבותינו, שעשה ה' להם ניסים ונפלאות, וחזקה הבאה מכח הסברא עדיפא מרוב, כמו שכתב בשו"ת מהרי"ט אבן העזר סימן כז, ועיין עוד במלאכת שלמה לרב שלמה קמחי ע"ה (הרב חי לפני 150 שנה, היה מרבני קושטא וחברון) דרוש א לאור יד עמוד קנח במהדורה הישנה, והביאו בספר ארמון תורת טורקיה לידידנו הרב שמעון ואנונו הי"ו עמוד 619, וראה תנופה חיים לרבנו חיים פלאג'י ע"ה בפרשת שופטים אות ה"ן.
[4] ויקרא רבה ד, ו.
[5] בבא בתרא דף כג עמוד ב סברת רבי זירא, ועיין עוד פרי חדש או"ח סימן תצז ס"ק יד, וט"ז אבן העזר סימן יז ס"ק ה, ועיין בתורת הבית בית ה שער ד במשמרת הבית לרשב"א שם, אם הקרוב מובדל בפני עצמו, הולכים אחר הקרוב ולא אחר הרוב, וראה סמ"ע חושן משפט סימן רנט ס"ק ו, ועיין עוד בשמן המאור (מנצור) פרשת משפטים עמודים שצא-שצה ובפרשת עקב עמודים קפה-קפח מה שפילפל בזה בדברי מרן הבן איש חי, והביא שכן כתבו גם בספר קול יעקב (רקח) פרשת משפטים (דף לג עמוד א במהדורה הישנה) ובשמע יעקב (אלגאזי) פרשת תרומה (דף צט עמוד ב במהדורה הישנה).
[6] בספר מגדל דוד של הרב משה דוד לידא זצ"ל (היה תלמיד מובהק של החוזה מלובלין ותלמיד היהודי הקדוש מפרשיסחא, ותלמיד של הרב מרדכי מנעסכיז) כתב ששמע זאת מרבו הרב מרדכי מנעסכיז, וראה עוד במגיד דבריו ליעקב אות קי ואות ריג, ובנוסח דומה במנחת יהודה (ג'זפאן) בפרשתנו, ובספר נפש דוד פרשת עקב של הרב דוד די מדינה דף לח עמודה א במהדורה הישנה (הרב חי לפני 300 שנה, נולד באיטליה ועלה לארץ ישראל, התיישב בצפת ואחר כך בירושלים, יצא כשד"ר לגולה, את הספר נפש דוד חיבר בהיותו בארם צובא).
