"אשר ברא אלוקים לעשות" (בראשית ב, ג) המילה 'לעשות' לכאורה מיותרת בפסוק. אחרי ששת ימי המעשה שבהם הקב"ה ברא את העולם, הוא נח ביום השביעי, "כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים" – מספיק. מדוע נוספה המילה לעשות? לומדים מכאן רש"י וחז"ל שהקב"ה נתן לנו את האפשרות לעשות, כדי שאנחנו נמשיך לעשות. "מלאכה שהייתה ראויה לעשות בשבת כפל ועשאה בשישי" – זה הפירוש שכתוב ברש"י בשם המדרש. ישנו עוד פירוש: אשר ברא אלוקים – שאנחנו נעשה. גם לנו יש את האפשרות לעשות משהו בבריאה (ראה דעת תבונות לרמח"ל סימן קכד-קכו, וכן עוד יוסף חי הלכות של רבנו יוסף חיים מבגדד בפרשת וארא סעיף יח).
המילה 'לעשות' בעברית של התנ"ך היא 'לתקן'. כמו "את בן הבקר אשר עשה" (בראשית יח, ח) אברהם הגיש למלאכים את בן הבקר אשר הכין, תיקן, בישל, צלה, זה נקרא לעשות. לעשות = לתקן.
אנחנו מברכים במוצאי שבת: "בורא מאורי האש" על החכמה שניתנה לאדם לשחוק אבנים זו בזו ולהוציא אש, ניצוצות. הקב"ה לא ברא את האש, האדם עשה ויצר והמציא ותיקן. המציא את הגלגל. המציא את החשמל, את המחשב, את הטכנולוגיה, את החקלאות המתפתחת, את המכונית, את הרפואה, את ההייטק. הוא עשה מהפכות בעולם. בניגוד לדעה הרווחת, שהדת מתנגדת למודרנה ולפיתוח, הדת אוהבת לכאורה להישאר בישן ובמקורי. האמת היא להיפך, הקב"ה נתן לנו את האפשרות לעשות, לתקן – כמו שאני בראתי את העולם, גם לכם יש אפשרות לתקן אותו, לשכלל אותו, להוסיף, באמצעות הכוח הרוחני שיש לכם. "כי בצלם אלוקים עשה את האדם" – כמו שבאדם יש חומר ורוח, כמו שהבורא בעצם ברא יש מאין את החומר, גם לאדם יש אפשרות לשנות משהו בחומר, לתקן, להוסיף, לשכלל. וזה באמצעות יום השבת.
כאן המילים "ויכולו השמים והארץ" מקבלות משמעות. השמים והארץ הופכים לכלים. "ויכל אלוקים" – הקב"ה הכין לנו את הכלי. עכשיו אתם תיצקו את התוכן. את תוכן חייכם.
השבת מלמדת אותנו שניתן ליצוק תוכן רוחני לכלי הגשמי. השבת מלמדת אותנו שכשהקב"ה נח ביום השביעי, הוא הפך את היום השביעי ליום של רוח. לכן אומרים חכמים: כל מי ששובת ביום השביעי נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית (תלמוד בבלי שבת דף קיט עמוד ב) כמו שהקב"ה יצק תוכן לעולם החומרי, כך מי ששומר שבת, יוצק תוכן רוחני לעולם הגשמי, לבריאה.
אמר הקב"ה לאדם שהניחו בגן עדן: "תן דעתך שלא תקלקל את מה שבראתי" (קהלת רבה ז, א), זה הציווי שלנו.
נאמר בעשרת הדיברות "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש". (שמות כ, י) אומר אור החיים הקדוש (בביאורו לבראשית ב, ג): "כי ששת ימים עשה" = לששת ימים עשה. העולם נברא עם כוח יכולת, עם מצברים, לסבול ולחיות שישה ימים, וכל מי ששומר את השבת, נותן לעולם לחיות עוד שישה ימים, עוד שבוע ועוד שבוע. השבת היא הדלק של העולם לחיות עוד שבוע.
יהי רצון שבאמת נלך בדרכיו של הקב"ה, ונמשיך לתקן, לשכלל ולהוסיף, ולתת תוכן רוחני לעולם היפה.
